
לחשוב אחרת
להרגיש אחרת
"ובמחשבה שנייה"
כמה חוכמה מצויה בביטוי זה, מחשבה שנייה מוציאה אותנו לרגע מהמצב הרגשי בו אנו נמצאים ומאפשרת לנו נקודת מבט אחרת, נוספת על הסיטואציה ומאפשרת לנו באמת ובתמים אפשרות בחירה, אפשרות לבחור מה להרגיש כיצד להגיב וליצור את המציאות שאנו באמת רוצים עבורנו,
וזוהי תמציתה של הניאו-הומונולגיה, היכולת לסגל נקודת מבט אחרת הגיונית, חיובית, יצירתית ופרודוקטיבית.
המוח הינו אבר גמיש כמו שריר ובעזרת אימון ותרגול הוא משתנה ומתפתח וככל שהשרירים חזקים יותר וגמישים יותר הם מאפשרים לנו טווח פעולה רחב יותר כך גם המוח , ככל ש"טווח" התנועה רחב יותר כך המודעות שלנו רחבה יותר, ככל שהמודעות רחבה יותר כך אנו מזהים יותר דפוסים, תבניות ודרכי פעולה, ככל שדרכי הפעולה רבים יותר כך אפשרויות הבחירה רבות יותר
ומכאן הדרך ליצור את המציאות הרצויה לנו קצרה ביותר.
מחשבות, רגשות ומי שביניהם
שלום לכולם אני שמח ומתרגש שהגעתם היום, שמי מיכאל קולטון ואני יועץ אישי וזוגי בשיטת ניאו-הומונולוגיה.
ברשותכם כמה מילים על השיטה
ניאו הומנולוגיה הינה תאוריה הוליסטית המכילה מידע מקיף על מבנה המערכת האנושית, הכוחות המשפיעים עליה, אופן הפעולה שלה והאינטראקציה שלה עם העולם.
מטרת השיטה היא לאפשר לכל אדם להיות המטפל של עצמו, בעל ידע וכלים לבחור את מצבו הרגשי, יכולת להשפיע על בריאותו והידע לממש וליצור את המציאות הרצויה.
תיאוריה זו מלמדת את הדינמיקה המופלאה בין מוח-גוף-נפש, את הקשר בין מחשבה לרגש, השפעתו של המוח על בריאותנו, מצב רוחנו ואיך אנו בני האדם יוצרים באופן חד משמעי את המציאות בה אנו חיים.
שיטת הטיפול נותנת בנוסף למידע הנרחב מגוון רחב של כלים מעשיים לשינוי.
תאוריית הניאו-הומנולוגיה מבוססת על מספר עקרונות:
-
אדם מתנהל על-פי 3 מערכות מידע: מוח רגשי, מוח הגיוני והמערכת הנפשית.
-
אדם הוא ישות אנרגטית:
אנרגיה גבוהה מתבטאת בהרגשה טובה, בריאות תקינה ומימוש הרצון בעשייה.
אנרגיה נמוכה מתבטאת ברגשות שליליים, בריאות לקויה, וקושי ביצירת מציאות רצויה.
-
רמת האנרגיה במוח קובעת את מצבנו הרגשי והפיזי
-
המוח הדפוסי-רגשי שולט בתפיסת עולמנו ובתגובות שלנו
-
המוח הדפוסי-רגשי מתוכנת לראות חסר – את מה שאין
-
ההתנהלות האוטומטית של בני האדם היא תנועה של תלות – אנחנו שולחים אנרגיה כלפי גורם חיצוני (אדם, כסף, בריאות) ומחכים לקבל אנרגיה בחזרה.
בואו נתחיל בתרגיל קטן
קיבלתם דף, התבוננו בו, דמיינו מהו הסיפור המסתתר מאחורי התמונה וסכמו את הסיפור למילה אחת שתתאר אותו בצורה הכי מדויקת שניתן, מילה זו יכולה להיות תחושה, רגש, מחשבה שעלתה.
כדקה להשלמת התרגיל, סבב קצר בו כל אחד/ת יתנו את המילה שלהם.
שימו לב, מה אנו שומעים כאן?
כל אחד נתן מילה שמספרת סיפור שונה לחלוטין אחד מהשנייה, מהיכן הגיע הסיפור הזה? למה הוא העלה אצל האחד
רגש / מחשבה / תחושה שונה מהחוויה של מישהו האחר?
בואו נבחן זאת על פי מודל מפורסם בשם א.פ.ר.ת
אירוע – פרוש – רגש – תגובה
חווינו אירוע כלשהו, יכול להיות חיצוני כמו התמונה ויכול להיות גם פנימי כמו זיכרון שעלה
בצורה אוטומטית כמעט לחלוטין המוח הרגשי (עוד נדבר עליו בהמשך) סיווג את המידע שנקלט ונתן לו פרשנות (בהפשטה, האם המידע מאיים עלי או שהוא בכלל לטובתי)
על בסיס איזו מערכת המוח ביצע את הסיווג: על בסיס המידע הקיים בתוכו :
דפוסיי התנהגות אמונות בגדול כל המידע שהוטבע בו עד גיל 12 לדוגמא:
זוגיות = ריבים ללא הפסקה
אני לא מספיק טוב:
הילד הביא מבחן עם ציון 90 וההורה שואל למה לא 100
הילד ממקד את כל הפוקוס על 10% שאין לו ולא על ה90% שיש וחווה חוסר הצלחה / לא מספיק טוב.
בכדי שיאהבו אותי אני צריך לרצות:
תהייה ילד טוב ותקשיב להורים, למה אתה לא יכול להיות כמו כולם
הילד לומד שבכדי שיקבלו/יאהבו אותו עליו לרצות ולדחוק את רצונותיו
כרגע לא ניכנס לכיצד מציבים גבולות כיוון שאנו מתמקדים באופן יצירת דפוסי ההתנהגות
אותם דפוסים / אמונות /זיכרונות הופכים להיות מערכת ההפעלה שלנו הם המשקפיים שדרכם אנו מנתחים את האירועים סביבנו בהתאם להם תיקבע העמדה שלנו ביחס לאירועים שאנו חווים.
נמשיך
אז מיד לאחר הפירוש מופיע רגש, זו דרכו של המוח להניעה את הגוף לפעולה –
בסיכול אותיות רגש=גשר בין המוח לגוף – דרך הגוף/החושים המוח "חווה" כביכול את המציאות החיצונית (לא באמת) כלומר
הגוף הינו כלי המדידה דרכו אנו חווים את המידע בו אנו משתמשים.
הרגש מופיע כזרם של הורמונים המופרשים לגוף דופאמינים, סרוטונין מקושרים לרוב לתחושת אושר הנאה אהבה או לחלופין הקורטיזול והאדרנאלין המקושרים לדחק/סטרס ורגשות שליליים
במידה והפרוש לאירוע הינו חיובי אנו מפרישים הורמוני הנאה הגוף חווה רווחה התרחבות נינוחות הכול טוב אין צורך להילחם אפשר להתרווח
במידה והפירוש לאירוע הינו שלילי, המוח מתארגן להגנה/התקפה אנו מפרשים הורמונים הגורמים לגוף לעלות לחץ דם להפריש סוכר לדם לטבת אנרגיה זמינה מעלה את קצב הנשימה ועוד
הגוף בכוננות ספיגה
ועכשיו מגיעה התגובה
התגובה יכולה להיות חיצונית :
כמו לברוח מהר מהאזור
לתקוף חזרה פיזית/מילולית
לקפוא במקום כמו בסוואנה כשקלטנו פתאום שהאריה נמצא בסמוך
התגובה יכולה להיות פנימית:
כולנו מכירים את הכאילו דיאלוג פנימי שאנו מנהלים אם דמות וירטואלית כמו בן/בת הזוג, הבוס, החבר/ה "אהההוא אמר לי כך אז אני אגיד לו כך ואם הוא יגיב כך אז אני אגיב כך"
אני בעצם בכלל במונולוג
אני אמנם בתגובה, אבל פנימית אני סוגר מעגל מול עצמי
אז מה אנו רואים פה
אם אני מגיב בגלל איך שאני מרגיש
ואני מרגיש בגלל איך שני מפרש/חושב
ואני חושב/מפרש בגלל מידע שהוטבע בי
אז אני די רוב חיי פועל במעין טייס אוטומטי מגיב לעולם מתוך מערכת הפעלה שתוצאותיה ניתנות לחיזוי מראש
למה המערכת פועלת כך זו כבר הרצאה אחרת אבל מה ניתן לעשות בכדי לשדרג את המערכת
בכדי לצאת מהטייס האוטומטי, לא לעיתים רחוקות אלה בכל רגע נתון
להיות מסוגל לבחור את סוג התגובה שאני רוצה להגיב ולא בדיעבד
להיות מסוגל לבחור את סוג הרגש שאני רוצה לחוות
להיות מסוגל לייצר מציאות רצויה ולא רק מצויה כיוון שככל שהפער בין המצוי לרצוי גדול יותר כך אני בסטרס גדול יותר
מודל אפרת
המוח הרגשי
דפוסי התנהגות, אמונות
מידע שהוטבע בילדות
שינוי כיוון
בעזרת עבודה מודעת על המוח ההגיוני מזהים את הדפוסים המעכבים ומאמנים את עצמנו לראות נקודת מבט חדשה אשר בתורה מייצרת פרשנות חדשה
ת
תגובה
ר
רגש
פ
פרוש
א
אירוע